<h1>מגן אבות להרשב"ץ</h1>
<h2>דף לא.</h2>
[אבות פ"ד מ"י] אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד. מן התורה מי שהוא מומחה כלומר שהוא מנוסה שהוא בקי בדינין, כמו, ולא בקמיע בזמן שהוא מן המומחה [שבת ס' ע"א], וכמו, רוב המצויין אצל שחיטה מומחין הן [חולין י"ב ע"א], מותר לדון יחידי, כמו שנזכר בראשון מסנהדרין [ה' ע"א] ובבכורות [ל"א ע"א] ואומר זה התנא כי מדרכי חסידות הוא שלא לדון יחידי, ויצרף אחרים עמו וכו'. ואם קבלוהו עליהם לדון ביחיד, אף מדרכי חסידות רשאי לדון יחידי, ומה שאמרו בפ' מרובה [פ' ע"א], אמר ר' שמעון שזורי מבעלי בתים שבגליל היו בית אבא ומפני מה חרבו, מפני שהיו דנין ביחידי, נראה שהם היו דנין בכפייה, אבל אם היו מקבלים אותם עליהם לא היו נענשים. ומכאן הנהגנו היתר בעצמנו לדון יחידי אפילו מדרכי חסידות כיון שקבלונו הצבור עליהם, ואפילו בבחרותנו בהיות קיימי יחידי הדורות אשר בימי רבותיהם [שהיו יחידי הדורות] היו מומחין, היינו דנין בפניהם בקביעות במצותם וברשותם. ומה שאמר שאין דן יחידי אלא אחד, כתב בו רבינו יונה ז"ל שני פירושים. האחד, שאין דן יחידי אלא יחיד מומחה, ואין לך להחזיק עצמך כיחיד מומחה. והשני, שאין דן יחידי אלא מי שהוא יחיד בעולמו, הקב"ה, שאין לצרף אחר עמו, אבל אתה אפשר לצרף אחרים עמך אעפ"י שאינם גדולים כמותך, ואף הקב"ה נמלך עם המלאכים.
